הלכה: מָהוּ כְמַצְלִיף. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כִּמְטַווְרֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו כמצליף וכו'. כדפרישית במתני':
משנה: 27b נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַהֵיכָל׃ הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר שְׁחָטוֹ קִיבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַטָּן וְלֹא לְמַעְלָן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה וכו'. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַן אֶחָד בִּלְבָד. נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא לְתוֹךְ הָרֵיקָן׃ וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֵּר עָלָיו זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.
Pnei Moshe (non traduit)
ונתן את המלא לתוך הריקן. חוזר ומערה מזרק המלא לתוך הריקן כדי שיתערבו הדמים יפה יפה:
עירה דם הפר לתוך דם השעיר. דכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר משמע משניהן יחד:
והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ. זהו בהיכל דכתיב וכן יעשה לאהל מועד דכשם שהוא מזה כל ההזאות בלפני ולפנים כך הוא מזה באהל מועד:
נטל דם הפר וכו'. מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דס''ל לא היה שם אלא כן אחד והיה צריך ליטול דם הפר תחלה כדי להניח דם השעיר על הכן שהיה עליו דם הפר ואין הלכה כר' יהודה:
הביאו לו את השעיר. שיוצא מן ההיכל לבין האולם ולמזבח ומביאין לו השעיר ושוחטו במקום ששחט את פרו:
ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד. טעמיה דחייש לאחלופי ונכתוב עלייהו הי דפר והי דשעיר נמי לא דזמנין דלאו אדעתיה לעיוני בכתבא:
מתני' נטל את הדם. הפר ממי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבעזרה כדאמרי' בפ' דלעיל:
נכנס למקום שנכנס. בבית קדש הקדשים:
ועמד למקום שעמד. בבין הבדים:
והזה ממנו אחת למעלן ושבע מלמטן. כדיליף בגמרא דגבי פר כתיב והזה באצבעו על פני הכפורת קדמה ולפני הכפורת יזה שבע פעמים וגבי שעיר כתיב והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת הרי בפר מפורש שאותן שלפני הכפורת היינו למטה שבע ובשעיר מפורש דאותה שעל הכפורת אחת היא דכתיב והזה אותו דמשמע חדא וכתיב בשעיר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר מה תלמוד לומר כאשר עשה ללמד שיהו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע וכשם שלמעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת:
ולא היה מתכוין להזות לא למעלן. שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון ולא שיהו השבע למטה בעוביו שהרי לא היו צריכים להיות נוגעים על הכפורת אלא על הארץ נופלים:
אלא כמצליף. מפרש בגמרא כמטוורד כזו שהוא מטווה ויורד או כמנגדנא כמלקה הזה שמתחיל בין הכתפים ויורד למטה כך היה מתכוין שיהיו ח' הזאות הללו בארץ כשורה זו תחת זו:
וכך היה מונה אחת אחת ואחת וכו'. מפרש בגמרא כדי שלא יטעה שאם לא ימנה הזאה הראשונה שהיא למעלה לעצמה עם כל השבע שלמטה פעמים שיטעה וימנה בהזאה ראשונה של השבע שלמטה שתים ואין לומר שימנה לצרף הזאה של מעלה עם השבע שלמטה וימנה עד שמונה מפני שמצוה להפסיק מתנות שלמטה מתוך שבעה ולא מתוך שמונה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְטְעֶה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. כְּדֵי שֶׁיִּגְמוֹר הַזִּיּוֹתָיו מִתּוֹךְ שֶׁבַע. וְהָא קָתַנֵּי. שֶֶׁבַע וָאַחַת. אָמַר רִבִּי בוּן. כָּתוּב אֶל פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת שֶֽׁבַע. מַה תַלְמוּד לוֹמַר יַזֶּ֧ה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזָּייָה רִאשׁוֹנָה נִמְנֵית עִמָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
והא קתני שבע ואחת. כלומר לדידך דקאמרת שמצוה שיגמור הזיותיו מתוך שבע א''כ לא היה צריך כלל להזכיר הזאה ראשונה עמהן ובמתני' קתני שמזכיר גם את האחת:
כדי שלא יטעה א''ר זעירא וכו'. כדפרישית במתני' ולפיכך אינו מונה עד שמונה:
כָּתוּב וְהִזָּ֥ה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת. יָכוֹל עַל גַּגָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת. יָכוֹל עַל מִצְחָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר עֻל וְלִפְנֵי. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ שֶׁיּהֵא נוֹגֵעַ. רִבִּי שְֽׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיּהֵא נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. טַעֲמָא דְרִבִּי שְֽׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְהִזָּ֥ה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפּוֹרֶת. מַה כַּפּוֹרֶת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן. עַל מִצְחָהּ לֹא עַל גַּגָּהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיּהֵא נוֹגֵעַ. אַף כַּפּוֹרֶת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עַל מִצְחָהּ לֹא עַל גַּגָּהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיּהֵא נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. הַזָּיוֹת שָֽׁעִיר שֶׁלְמַעֲלָה לְמֵידוֹת מֵהַזָּיוֹת פָּר שֶׁלְמַעֲלָן. וְאֵינוֹ כֵן. אֶלָּא הַזָּיוֹת [שָֽׁעִיר] שֶׁלְמַעֲלָן לְמֵידוֹת מֵהַזָּיוֹת פָּר שֶׁלְמטָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מיסבור סבור ר' [בון בר] חייה (בון) הזיית שעיר מעלה וכו' ואינה כן אלא הזיות שעיר שלמטן למידות מהזיות פר שלמטן. כצ''ל וכדמייתי הברייתא דת''כ פ' אחרי מות דלקמיה דדריש והזה אותו דשעיר על אחת דלמעלה ולפני הכפרת והיינו למטה בשעיר אינו יודע כמה שאינו מפורש למטה אלא בפר הרי אני דן וכו' כמבואר ונמצא דלמטה בשעיר הוא דנלמד מלמטה דפר ולמעלה דפר הוא דנלמד מלמעלה דשעיר:
טעמא דר' שמואל דא''צ שיהא נוגע דכתיב בשעיר והזה אותו וגו' וכתיב לעיל בפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מה להלן על מצחה כלומר כנגד מצחה וא''צ שיהא נוגע דהא קדמה כתיב משמע דבמקצת צריך שיהא קדמה וכלומר שיטה בההזאה קדמה ולא יגע בהכפרת שהיא במערב אף כפרת שנאמר בשעיר כנגד מצחה ולא על גגה וכו':
צריך שיהא נוגע. הזאה בהכפרת:
כתיב והזה וכו'. במתן דמים דשעיר כתיב והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת יכול על גגה וחודה דהכפרת תלמוד לומר לפני אי לפני יכול על מצחה כלומר על פני רחבה ת''ל על ולפני כלומר דתרוייהו צריכי ללמד שלא יזה לא על תודה ולא ע''פ רחבה אלא כנגדה:
א''ר בון. דזה נלמד מן הכתוב היא דכתיב ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים והאי יזה מיותר הוא דהא כתיב והזה באצבעו אלא ללמד שצריך שתהא הזאה ראשונה שהיא אחת שלמעלה נמנית עם כל הזאות שבע שלמטה:
הַכֹּל מוֹדִין בַּפָּר מָשִׁיחַ וְעֵדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. מַה פְלִיגִין. בְּפָר וְשָׁעִיר שֶׁלְיֹום הִַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אִית תַּנָּיֵי אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיהָ בְרוֹמֵי מְלֵיאָה טִיפִּין שֶׁלְדָּם. אָמַרְתִּי. אֵילּוּ מִן הַדָּמִים שֶׁהָיוּ מַזִּין עָלֶיהָ בְיוֹם הִַכִּיפּוּרִים. הָדָא אָֽמְרָה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. [וַאֲפִילוּ תֵימַא. אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ.] (וְ)אִם נָגַע נָגַע.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה צריך שיהא נוגע. א''כ ש''מ שצריך היה שיהא נוגע. וקאמר דלא היא דאפילו תימר א''צ שיהא נוגע אלא שאם נגע נגע ואירע כך לפעמים ולפיכך ראה שהיה עליה טיפי דמים:
אמרתי וכו'. ובתוספתא סוף פ''ב גריס ואמרו לו אלו מדמים של יוה''כ:
הכל מודין. לעיל בהלכה שלפניה דפליגי אם צריך שיהא נוגע הדם בכפורת או לא מודין הן בפר משיח ופר העדה שכתוב בהם לפני ה' את פני הפרוכת שאינו צריך שיהא נוגע הדם בפרוכת ומה פליגין לעיל בפר ושעיר של יה''כ ואית תני וכו':
הַקּוֹדֶשׁ. צָרִיךְ לְכַוֵּין כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי נֶחֶמְיָה. לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בַּפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עָל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵי י''י. וְאֵיכָן הָיָה. לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵי י''י. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא במזבח הפנימי. שהוא כולו לפני ה' באהל מועד:
או אינו מדבר. כאן אלא על מזבח החיצון לפי שבפר הבא על כל המצות מפורש שם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד. אבל כאן כתיב ויצא אל המזבח ולא מפורש איזה מזבח:
יכול אף זה. של יה''כ כן ת''ל אשר לפני ה' היכן היה הכהן עומד לפנים מן המזבח שהיא בין הפרוכת ובין המזבח ומזה:
לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה. כדדריש לעיל בפ' ויקרא גבי פר כהן המשיח דכתיב ביה והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה' את פני פרוכת הקדש יכול שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת ת''ל שם ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' מזבח לפני ה' ואין הכהן לפני ה' אלא עומד חוץ להמזבח ומזה על הפרוכת:
ויצא אל המזבח אשר לפני ה' מה ת''ל. אשר לפני ה':
גמ' אמר ר' נחמיה וכו'. ברייתא היא בת''כ פרשת אחרי מות:
הקדש. וכפר על הקדש כתיב ודריש צריך לכוין בהזיותיו כנגד הקדש:
וְהִזָּ֥ה אוֹתוֹ [לִפְנֵ֥י הַכַּפּוֹרֶת]. מְלַמֵּד שֶׁהוּא נוֹתֵן אַלַת לְמַעֲלָן. וְלִפְנֵ֥י 28a הַכַּפּוֹרֶת. אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. הֲרֵי אֲמִי דָן. נֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּפָר לְמַטָּן. וְנֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּשָׂעִיר לְמַטָּן. מַה מַתַּן דָּמִים אֲמוּרִין בְּפָר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף מַתַּן דָּמִים אֲמוּרִין בְּשָׂעִיר לְמַטָּן שֶׁבַע. (הָא) [אוֹ לְכָה] לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. נֶאֶמְרוּ דָמִים לְמַעֲלָן וְנֶאֶמְרוּ דָמִים לְמַטָּן. מַה דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַעֲלָן אַחַת אַף דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַטָּן אַחַת. נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה. דָּנִין שֶׁלְמַטָּן מִשֶּׁלְמַטָּן. וְאֵין דָּנִין שֶׁלְמַטָּן מִשֶּׁלְמַעֲלָן. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. דָּנִין דַּם הַשָּׂעִיר מִדַּם הַשָּׂעִיר. וְאֵין דָּנִין דַּם הַשָּׂעִיר מִדַּם הַפָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֣ה אֶת דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר. מַה דַם הַפָּר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף דַּם הַשָּׂעִיר לְמַטָּה שֶׁבַע. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה לִיתֵּן מִדַּם הַפָּר לְמַעֲלָן. נֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּשָׂעִיר לְמַעֲלָן וְנֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בַּפָּר לְמַעֲלָן. מַה דָּמִים הָאֲמוּרִין בְּשָׂעִיר לְמַעֲלָן אָחָת אַף מַתַּן דָּמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּר לְמַעֲלָן אָחָת. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּן. נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעֲלָן. מַה דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַטָּה שֶׁבַע אַף דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַעֲלָן שֶׁבַע. נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה. דָּנִין שֶׁלְמַעֲלָן מִשֶּׁלְמַעֲלָן. וְאֵין דָּנִין שֶׁלְמַעֲלָן מִשֶּׁלְמַטָּן. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. דָּנִין דַּם הַפָּר מִדַּם הַפָּר. וְאֵין דָּנִין דַּם הַפָּר מִדַּם הַשָּׂעִיר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֣ה אֶת דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר. שֶׁיִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו שָׁוִין. מַה מַה דַם הַפָּר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף דַּם הַשָּׂעִיר לְמַטָּן שֶׁבַע. מַה דַם הַשָּׂעִיר לְמַעֲלָן אָחָת אַף דַּם הַפָּר לְמַעֲלָן אָחָת.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source